מיומנו של מאמן - ניוזלטר חינמי שבועי
אימון אישי לירידה במשקל | הפחתת משקל | ירידה במשקל | דיאטה

1. החלטה – מצב רוח זה לא משהושקורה "במקרה", קודם כל אנחנו צריכים להחליט שמצב הרוח שלנו חיובי או שנעשה הכל כדי להבטיח שהוא יהיה כזה, ולא להסכים להיתקע במסכנות או בלחץ..
2. הליכת בוקר – ספורט בעיקר והליכהבפרט משחררים חומרים בגוף, שידועים כתורמים לשחרור לחצים, שיפור הריכוז ושיפור מצב הרוח פלאים!
3. ארוחות מפנקות מדי פעם ( ולא, לא התכוונתי לעוגות.. ), מסעדה טובה פעם ב.. בהחלט חשוב להנות מהאוכל, סבל אף פעם לא מחזיק מעמד.
4. חבר טלפוני – גם לזה יש חוקים, זה חייב להיות מישהו מצחיק, עם מצב רוח טוב ושאפשר לשפוך אצלו קצת אנרגיות, בלי להרגיש רע עם זה.החבר הטלפוני יכול להיות אמא/אבא, בן/בת זוג, ילדים, חבר/ה קרוב/ה מאוד או מאמן אישי..
5. תוספי מזון – תצחקו,אבל 80% ממצב הרוח שלנו בא מהאוכל שאנחנו אוכלים, תבדקו מה עושה לכם יותר שמח ונותן לכם תחושה קלילה ומה פחות. לדוגמה: ידוע שאומגה 3 (שמן דגים) עושה קסמים במצב הרוח ומי שלא אוכל דגים, לפחות ארבע פעמים בשבוע, זה מוצר חובה! (אני אישית לוקח באופן קבוע)
6. מוסיקה – כאן אין צורך להרחיב..
7. קצת זמן שקט לעצמינו – מתברר, שרוב האנשים עם עודף המשקל חיים ב"רעש תמידי",בחוסר שקט ובחוסר רגיעות. לכן, מומלץ לפנות לפחות חצי שעה של שקט כדי לחדש את השלווה שבגוף ולהחזיר את הקלילות.
8. אשמח שתוסיפו שלוש דרכים, שאתם מכירים ושמתאימות לכם באופן אישי, שעוזרות לכם להעלות את מצב הרוח שלכם – זכרו מודעות לפיתרון יוצרת חוסר בעייה..

שלום לך,

 רובינו אנשים שיודעים להצליח ואכן מצליחים בתחומים שונים בחיים, חלק מאיתנו הורים טובים, חלק מאיתנו אנשי קריירה מעולים, חלק מאיתנו אנשי משפחה טובים, חלק מאיתנו פשוט אזרחים טובים וכו', אך עדיין למרות ההצלחות הרבות בתחומים רבים בחיים, אחת מנק' החולשה העיקריות שלנו היא בנושא התזונה ובקרת המשקל... למה ? למה בשאר התחומים אנחנו מצליחים ובנק' הזו קשה כל כך לשמור על רצף של הצלחה ?

 ברוב התחומים בחיים ברגע שמשהו מסוים מפריע לנו - קל לסלק אותו מהדרך ולהמשיך קדימה, או להיות מודע לו ולהתמודד בהתאם, אם זה בבית או בעבודה, בנושא האוכל זה קצת יותר מאתגר. אוכל זו "ההתמכרות" היחידה שאי אפשר לסלק בקיצוניות מהחיים או להתעסק רק איתה, אלא צריך ללמוד לחיות איתה בשילוב עם כל שאר הדברים האחרים בחיים. הרבה מאיתנו מפרידים בין הקריירה לבית ולמשפחה. לאמא ממוצעת יש מספר תפקידים במקביל כשבכל אחד היא מתפקדת שונה - קריירה, בית, ילדים, בעל... ובנוסף להכל יש גם את עצמה ( שלרוב נמצאת במקום האחרון ), אז איך אפשר לעשות הכל ? במיוחד כשהכל כל כך דינאמי במציאות של היום, איך אפשר לשמור על משהו הגיוני ומאוזן בנושא התזונה, איכות החיים והדאגה לעצמינו במקביל ? חלום או מציאות ??

 ראשית, אני חייב להודות שזה קשה, אפילו קצת מאתגר, אני רואה איך אצל הרבה לקוחות שלי, אתגרי החיים נכנסים באמצע ולפעמים שמים רגל לתהליך שעובד כל כך יפה. יש לי לקוחות שנכנסים לאורח חיים ספורטיבי, מקפידים על הסדר בארוחות, משתפרים בפן המנטאלי ואופס - פתאום משהו קורה במשפחה או בעבודה וחוזרים לבלאגן הקודם, הכי קל להזניח את הדברים החדשים שלמדנו, את הדאגה לעצמינו וכו'.... מוכר לכם ?? האם זוהי נק' משבר ? אז אני אומר להפך ! זוהי נק' מפנה חשובה מאוד בדרך להצלחה ארוכת טווח ! אני אסביר...
מושלם אין בחיים - זו עובדה. בקריירה או בחיים, אם משהו לא הולך לא עושים "שוברים את הכלים ולא משחקים", פשוט כואבים קצת, לומדים ככל האפשר, מתקנים, קמים וממשיכים טובים יותר... כך גם בתהליך של בקרת משקל ואיכות חיים - אין רצף קבוע של הצלחות - 7 שנים אני מאמן לקוחות, לא נתקלתי בלקוח מושלם, ואני גם לא מצפה להיתקל בכזה.. אבל ראיתי הרבה הצלחות שבאו בעקבות התמדה ונחישות, יציאה מהדרך הטובה חשובה מאוד כדי להקנות את ההרגל הכי חשוב של האדם הרזה / המצליח - הרגל "החזרה לדרך הטובה" או הרגל "הקימה מחדש", פה נמצאת ההצלחה האמיתית, פה נמצא תהליך השמירה על ההצלחה וזוהי משימתו האמיתי של כל מאמן - להביא את הלקוח לשם....

 אני ממליץ לכל אדם שנמצא בתהליך כלשהו של ירידה במשקל שימצא לעצמו שותף / חבר / מאמן - מישהו לאוזן קשבת, שיהיה שם גם כשהכל לא הולך, ונראה שיצאנו לגמרי מהדרך, ויזכיר לנו שה"יציאה מהדרך" היא גם חלק מהדרך... ואולי זה אפילו אחד מהחלקים החשובים ביותר בדרך החדשה ....

 בברכה קצת מוקדמת - שנה טובה, מתוקה, בריאה ושנה שנמצא בה את הדרך הנכונה....

 "הכן רכבך לחורף", משפט מוכר לנו, השבוע גיליתי שגם הגוף שלנו מכין את עצמו לחורף. בשבוע האחרון שמתי לב גם אצלי וגם אצל חלק מהלקוחות שלי לתחושת רעב מוגברת ונפילות גדולות יותר בנושא האוכל, החלטתי לחקור את הנושא, אחד המאמנים הותיקים והמנוסים ביותר בישראל שאני מתייעץ איתו לעיתים קרובות נתן לי את הפתרון. מתברר שבעונת המעבר לחורף, הסתיו, הגוף שלנו "מכין את עצמו לחורף", הגוף מזהה את שינויי הטמפ' ומנסה להתחיל לחמם את הגוף מראש. הדרך הקלה ביותר עבור הגוף להתחמם היא ע"י אוכל, לכן תחושת הרעב הרבה פעמים גוברת ללא הבנה מצידנו. מכיוון שכך, אומרים שהבנת הבעייה היא הדרך לפיתרון, יש דרך קלה "לעבוד" על הגוף שלנו ברגעים שכאלו והיא בסה"כ שתייה חמה, כמה פשוט - כמה יעיל.. נסו להוסיף עוד 2 כוסות של תה צמחים חם במהלך היום ותראו שתחושת הרעב מתנרמלת וקל לכם יותר...

 לנושא אחר - ארוחת החג !!!
הרבה לקוחות שלי נבהלים מהנושא, ואומרים מה נעשה ?? השבוע לא תהיה דיאטה בכלל ? כל מה שירדנו יעלה ??? ואני אומר מה פתאום ! החג הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ומדרך החיים שאנחנו חייבים לסגל לעצמינו ולהנות ממנו, ובטוח לא לפחד ממנו. לפעמים אנשים אומרים בואו נתחיל "אחרי החגים", (מוכר לכם?), הניסיון שלי מלמד שמי שאומר את זה פשוט לא מוכן עדיין לשינוי, הרי הוא בערך אומר - קודם כל נעלה עוד 2.5 ק"ג ( זה הממוצע הישראלי לעלייה בחג ), ואח"כ נרד גם אותם... מעניין... אז איך עוברים את החג בשלום :

1. לא מפחדים מהחג - מחליטים להנות ממנו.
2. מקפידים על שתייה מרובה של מים ו2 כוסות תה חם ( ראו למעלה )
3. ארוחת החג היא הארוחה העיקרית, לא מגיעים אליה בצום ואז טורפים ללא גבול, אלא אוכלים 2 ארוחות קלות בבוקר ובצהריים...
4. מתחילים את הארוחה בסלט גדול - הסיבים מרגיעים את הקיבה, מספקים תחושת שובע והאוכל מתעכל טוב יותר..
5. אוכלים מצוין - בעיקר חלבון, משתדלים פחות פחמימות ( "חבר מביא חבר" )
6. מוותרים על הקינוח ( אם אפשר... )
7. בלי נקיפות מצפון - המצפון שוקל הכי הרבה...
8. למחרת לא צמים אלא חוזרים לשגרה טובה ומאוזנת, אפשר לעשות הליכה של שעה בשביל תחושת האיזון ולא רק שלא נעלה בחג הזה אלא יש מצב שגם נרד ונתחיל שנה חדשה בבריאות ובאיזון !!!

מאחל לכולנו חג שמח, שנה נפלאה, בריאות, בריאות, בריאות ושלווה ....

 מקווה שהועלתי, עד לשבוע הבא.

אתמול ישבתי במסעדה ושמתי לב למשהו מעניין, ראיתי אדם רזה אוכל בקצב ובצורה שאני מזמן שכחתי.. ולא, אני לא מדבר על חוסר נימוס או על התפרעות, אלא על משהו פשוט יותר.
האדם שלידי אכל בקצב איטי מופתי (לא כמוני), וכל ביס הניח את המזלג והתרכז באוכל.. מודה שהתפלאתי בהתחלה, אינני יודע איך רוב האנשים, אבל עם השנים האהבה שלי לאוכל ולהנאות החיים גרמה לי לאכול מהר יותר (אולי זה גם הרגל מהצבא, כשנתנו לנו 7 דק' לאכול..). בגלל שאני אוכל מהר אינני שבע כל כך בקלות, וזה גורם לי לאכול לפעמים גם מעבר למה שכדאי... מוכר למישהו? בכל אופן, משיחות רבות עם לקוחות בנושא האוכל ובעיקר בימים שיוצאים מהסדר, לרוב כש"ההתקפה" באה, קשה לעצור אותה. אז הנה שלושה דברים שחשוב להפנים או כדאי לנסות למען זה:

1. לא להלחם - לזרום!
   
   אני תמיד אומר זאת ואחזור על כך שוב, אין מושלם !! ב-7 שנים שאני עובד עם לקוחות בתחום הירידה והשמירה על המשקל - עדיין לא פגשתי לקוח מושלם (אני מניח שאם אפגוש אותו ארדם למוות בשיחה עימו..), אבא שלי תמיד אמר לי שמי שאומר שהוא 100% במשהו, כנראה שהוא 0%... אני אומר שה100% החדש הוא 70%. החכמה ב"טעויות" או ב"נפילות", היא לא להלחם איתם אלא לזרום איתם. כולנו בני אדם, כולנו אוהבים להנות ולא רוצים חיים משעממים. כולנו שואפים גם לסדר ולשליטה וצריך להבין שבחיים יש את כל הצבעים ולא רק שחור ולבן. ברגע שמקבלים זאת, קל לקום מחדש גם אחרי יציאה מהתלם. ירידה במשקל די דומה לבורסה, אפילו בזמנים כמו עכשיו, הבורסה ידועה במגמתה החיובית - תמיד! הבורסה תמיד עולה בסוף, גם בירידות הגדולות. החכמה של רוב המשקיעים הגדולים (כך לפחות קראתי בספר של וורן באפט) היא ההתמדה לטווח רחוק. כנ"ל בנושא הירידה במשקל, אם נתמיד נצליח !!
   
   
2. 70% שובע עדיף מ130% שובע
   
   למדתי מהאדם במסעדה הרגל חדש, אני הולך לנסות אותו. אכילה איטית ידועה כ"אכילה מרזה", 20 דק' זה הזמן הממוצע שלוקח לגוף לשדר למוח תחושת שובע אחרי האוכל. זו הסיבה שמי שאוכל לאט תמיד אוכל פחות מזה שאוכל מהר. לא מזמן היתה תוכנית בערוץ 8 על אנשים שחיים מעבר לגיל 90.. כולם אכלו לאט, כולם הגיעו ל70% שובע ולמדו לעצור שם. אני יודע שטריק טוב נוסף הוא להתחיל בסלט לפני הארוחה, הסיבים נותנים תחושת שובע וגם מכינים את הבטן לעיכול נכון יותר. בנוסף, תמיד אפשר לשתות 2 כוסות מים, כ 15 דק' לפני או לאמץ את ההרגל של האדם מהמסעדה ופשוט להניח את המזלג אחרי כל ביס.. קשה, אבל שווה ניסיון לדעתי..
   
   
3. תכנון שמביא סדר ולא משטר
   
   תכנון פשוט, שמותאם לסדר היום של לקוח פותר המון תסכולים. תכנון נכון יוצר סדר, רוגע, הבנה של הגוף ושל אתגרי היום (כמו שעת החזרה מהעבודה כששחרור המתח שולח אותנו ישירות למקרר). תכנון נכון מאפשר דינמיות וחופש ולא יוצר משטר של ספירת קלוריות כל היום או מחשבות על אוכל כל היום. התכנון חייב להיות אישי, מותאם לאדם ולסדר היום שלו ומן הסיכויים שישתנה כל הזמן, כמו החיים עצמם.. מומלץ לתכנן סדר כזה עם מאמן שמתעסק בתחום ולוודא שהתזונה שלנו מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך... ("אוביקטיבי שכמוני")

  מקווה שהועלתי, עד לשבוע הבא,

השבוע ברצוני לשתף אתכם בשיחה עם תובנות חשובות שהיתה לי עם לקוחה מקסימה שלי.

למען הנוחות בכתיבה והחיסיון של הלקוחה, נקרא לה אביבה (שם בדוי). קצת רקע על אביבה. אביבה היא עצמאית, אשת עסקים למופת, מנהלת משפחה ומפרנסת יחידה בבית. אשה יצירתית שפועלת לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה, דואגת לכולם ולפעמים שוכחת מעצמה. אביבה איתי בתהליך של אימון אישי לירידה במשקל כחודש פלוס. בחודש האחרון, למרות החגים והבלאגן, הצלחנו לרדת 4 ק"ג. אני, הייתי מאושר עד הגג, גם מהתוצאה עצמה וגם מההבנה שבמהלך החגים שהיו, ישראלי ממוצע עולה בממוצע 2-4 ק"ג, כך שמבחינתי הרווחנו לפחות 6 ק"ג וזה נפלא. בשיחתנו השבוע, אביבה נשמעה מרוצה חלקית, כששאלתי "למה?" הבנתי שאביבה רוצה הרבה יותר, רוצה תוצאה מהירה יותר, מתוסכלת טיפה שלא מצליחה לרדת עוד (לעומת 20 שנה אחורה, כשקצב הירידה שלה בכל דיאטה היה פי 2), ואביבה הכניסה את עצמה למצב רוח פחות חיובי מהמונולוגים שלה עם עצמה. (למרות שלא היתה לכך שום סיבה, הרי התוצאה היא מצוינת).

אמרתי לאביבה לקטוף ורד מהגינה שלה, להסתכל עליו ואז להתחיל לצעוק עליו "למה אתה לא פורח מהר יותר..." כמובן שצחקנו והמסר הועבר. אי אפשר לזרז את הקצב הטבעי של הגוף בירידה במשקל, צריך לעשות את המקסימום ולתת לדברים לזרום בקצב שלהם, אפשר רק להלחיץ, לתסכל ואז להרוס לעצמנו וזה נראה לי מיותר.. אח"כ אביבה הסבירה שפשוט קר לאחרונה... ובימים קרים, היא רעבה יותר ולא מצליחה להשתלט על הרעב. בבסיס אביבה צודקת, זה נכון לגבי כולנו, מאחר וכבר כתבתי על השתייה החמה ויעילותה בימים הקרים לא אחזור על כך.. אמרתי לאביבה שיש בשנה 364 ימים בממוצע, ופחות מ100 ימים נחשבים לקרים במדינת ישראל. הפלוס בכך הוא שיש לנו כ264 ימים נוספים לאזן את הימים הקרים, כך שהכל בסדר כשמסתכלים בפרופורציות הנכונות, סיימנו בהומור ובברכת שבת שלום.

אביבה לשם הדוגמא, יודעת את כל התובנות הללו, מכירה גם את כל הטריקים אך כנראה שמדי פעם כולנו צריכים אוזן קשבת לשגעונות שלנו, פשוט כדי לחזור לתלם ולשלווה. מישהי שאלה אותי השבוע למה צריך מאמן תזונה, כנראה שבדיוק בשביל זה....

 מקווה שהועלתי, עד לשבוע הבא,

• החלטה חזקה - זה הבסיס להכל. לקוח מנצח זה לקוח שהחליט שאין דרך אחרת, אין תירוצים, יהיה קשה אבל אני חייב !!
• "למה" חזק - מאחורי כל החלטה חזקה יש "למה" חזק. שיעורי הבית הראשונים שאני נותן לכל לקוח שלי זה לרשום את ה"למה" שלו על דף שלם. לקוח ששולח לי למחרת את ה"למה" שלו, עם פירוט מלא, עם רגש ועם החלטה חזקה של נמאס.. אני יודע שהולך להצליח ..
• דיווח והיצמדות למסגרת - המסגרת וחובת הדיווח שומרים על הלקוח ודואגים להצלחה.זה לא משנה אם המסגרת היא פגישות במשרד של הדיאטנית, מפגשים של קבוצת תמיכה או טלפון אחד בשבוע למאמן עם סיכום במייל, מה שחשוב זה עיקביות ושמירה על מסגרת. לקוח ששומר על המסגרת "ירוויח" מההרגל בעיקר בזמנים הקשים.
• שיתןף והתייעצות - לקוח שיודע לשתף בפחדים שלו, בנקודות התורפה שלו, ברגעי המשבר והתסכול זהו לקוח שיודע לבקש עזרה וזהו סממן ראשון ללקוח שלוקח אחריות על עצמו.
• מודעות עצמית - הבנה של החולשות שלנו הופכת אותנו לחזקים. יש פתגם סיני עתיק שאומר - "מחלה אחת חיים ארוכים,אין מחלות - חיים קצרים". לכולנו יש חולשות זה שמכיר אותן יחייה חיים ארוכים, זה שחושב שאין לו - יחייה חיים קצרים.
• חיוך וגישה חיובית - אין צורך להוסיף .
• הוקרת תודה - כדי לרדת במשקל צריך להעריך כל שלב בהתקדמות ולא נעצר. מי שלא יעריך ירידה של 5 ק"ג, מהתסכול ייעלה אותם בחזרה. מי שלא יעריך את המסגרת שלו, את המאמן שלו, את התמיכה והליווי שיש לו מתי שהוא צריך, סופו שיחבל לעצמו בתהליך. ככה זה בחיים בכלל וגם בתהליך של דיאטה.
• לקיחת אחריות - לקוח שלוקח אחריות על עצמו ומחפש להיות עצמאי בסוף התהליך ולא תלותי במסגרת כלשהי זהו הלקוח האולטימטיבי.
• נתינה לאחרים - לקוחות שמעבירים הלאה טיפים והפניות, לומדים את התהליך טוב יותר על עצמם  ונהנים ממנו יותר.
• זהו, שימו לב, שאין כאן אזכור לכמות ה"נפילות" או ה"המעידות", כי לכולנו יש כאלה. אין כאן אזכור לסגנון האוכל של אותו לקוח, אם יש לו חולשות לפחמימות, מתוק, רעב בשעות הקטנות של הלילה או סתם אכילה רגשית. כל אלה קיימים בצורה שונה אצל כולנו ויש אינספור דיאטות ושיטות לחמוק מהם. הצלחה לדעתי אינה התחמקות וגם לא מאבק אלה הבנה והפנמה של דרך חיים. לקוח שמבין זאת - יצליח ולתמיד !!!

 סימנים קלאסיים לחוסרים בתזונה או להתנהלות פחות טובה שלנו ואותות הגוף למצוקתו: (כמובן שאין פה תורה מסיני, חלק מהסימנים יכולים להיות גם מחלה ויראלית, אכילה רגשית והרגלים מהעבר או פשוט חוסר סיפוק והשלמתו באוכל)

• עייפות ונפילות מתח - מי שתמיד נופל בצהריים או בערב נשפך על הספה - משהו חסר....
• דחף למתוק - אי אפשר לעצור, יכול לקרות גם בסיום ארוחה גדולה כשחייבים משהו מתוק - משהו חסר...
• דחף לפחמימות בעיקר ללחם - משהו חסר
• דחף למלוחים - משהו חסר....
• כאבי ראש ומגרנות - משהו חסר...
• יציאות לא סדירות (סליחה) - סימן חשוב
• שינה לא טובה - סימן שכיח
• עצבנות יתר - חוסר שלווה - משהו חסר...
• דכאון וחוסר מצב רוח - משהו חסר...

חשוב לציין, לכל אחד מאיתנו יש אותות שונים, לא כולם מופיעים ביחד, אך אפשר לפתור את רובם דרך תזונה נכונה המותאמת לנו. אחד הדברים המרכזיים שאני משתדל לעשות עם כל לקוח שלי, זה לבדוק ביחד איתו את הסימנים הללו, האם הם משתפרים ע"י התזונה נכונה והתפריט שבנינו ביחד. דיאטה מוצלחת ונכונה - מתקנת את האותות הללו ולא מוסיפה להם - אלה סימנים שרק אנחנו יכולים להרגיש. עוד הערה חשובה, אל תיבהלו אם התחלתם דיאטה כלשהי ואתם מרגישים פחות טוב בהתחלה, זה לא קשור לפה, זה קורה אצל הרבה אנשים בתחילת תהליך של דיאטה וזה יותר מנטאלי. הפחדים והחששות מאכזבה נוספת או משינוי הרבה פעמים מחלישים את המערכת החיסונית ולפעמים בדיאטות מסוימות השינוי בתזונה מפתיע את הגוף והוא מסתגל מחדש, קצת סבלנות ואופטימיות בהחלט עוזרים ומקדמים את ההצלחה.

הפתרונות הפשוטים ביותר להשלמת החוסרים הם:

• בנייה של סדר יום בתזונה שלנו, כך שיהיה מותאם ליום יום שלנו (להפסיק להפתיע את הגוף - פחות מתח)
• שתייה מרובה של מים לאורך כל היום (3 ליטר - המלצה שלי)
• תוספי מזון, אני בהחלט ממליץ על תוספים איכותיים שמשפרים את ההרגשה ומפשטים לנו את היום, לכל אחד מאיתנו יש תוספים שישנו וישפרו את כל היום שלו (למשל - ויטמין C, אומגה 3, B12, כרומיום, שייק בריאות וכו'), אני, באופן אישי, צורך תוספים כבר 7 שנים, אמי איזנה את הסוכר שלה בזכות תוספים והרופאה שלה הורידה לה את התרופות הכימיות בזכות זה, סבא וסבתא שלי חיים טוב יותר..
• פעילות ספורטיבית קלה לשחרור מתחים ולהעלאת מצב הרוח.
• שיפור ההגיינה האישית, כן, גם זה חשוב..

מקווה שהועלתי, עד לשבוע הבא,

השבוע אשמח לשתף אתכם בשיחה חשובה מאוד שהיתה לי עם לקוחה חדשה שלי (בסה"כ שבוע בתהליך). למען החיסיון והנוחות נקרא ללקוחה הנחמדה ברכה.

קצת רקע: ברכה, אשה מקסימה (באמת), אשת קריירה ואמא לתפארת, גידלה משפחה מרובת ילדים ודאגה למשפחתה בכל דרך אפשרית. עם השנים, אפשר לומר, שברכה עשתה בערך מיליון ושתיים דיאטות, בכל דיאטה גם אם ירדה, עלתה עם ריבית והגיעה לנקודה של ייאוש וחוסר אמון. ברכה סובלת ממספר בעיות בריאות שמושפעות מהמשקל העודף, דבר שגרם לה להחליט שאין ברירה וחייבים לעשות משהו בנושא, אחרת המשקל רק יחמיר והסכנה לחיים כבר תהיה ממשית. יאמר לזכותה, למרות כל הניסיונות הכושלים מהעבר, ברכה רוצה להצליח, הסברתי לה את תפקידי כמאמן, מה אני יכול לעשות ומה לא, הסברתי שהאחריות עליה, היא היוזמת ואני (כמובן) תמיד פה! בנינו תוכנית אישית ויצאנו לדרך משותפת..

חשוב לי לציין, בפגישתנו הראשונה ברכה אמרה לי - "תן לי לראות אפילו 100 גרם ואני אאמין מחדש...", עבר שבוע ראשון (שינויים לא עושים ביום אחד), היו קצת פקשושים אבל תגברנו את השתייה, סידרנו את הארוחות, ואחרי שבוע נשקלנו - להפתעתי ולשמחתי הגדולה, ירדנו 600 גרם, אך ברכה לא היתה מרוצה כמוני והתקשרה בייאוש - "מה, זהו? רק 600 גרם?" "אם זה ימשיך בקצב הזה איך אתמיד?", הקשבתי בהבנה.. עם הזמן והניסיון בעבודה עם לקוחות אני כל כך מבין את התסכול מהחיפוש אחר תוצאה מהירה, חייבים לראות שהשינוי עושה את שלו, מצד שני הרבה פעמים הדחף לתוצאה מקלקל אותה וגורם לנו להשבר. הנה כמה מהדברים החשובים עליהם דיברתי עם ברכה בנקודה זו, תוך ניסיון לתת זווית נוספת עם מוסר השכל.

לפני הכל, הכי חשוב להבין, שמי שלא מעריך את הקידום שלו, סופו שייעצר הקידום - הערכה והוקרת תודה לתהליך, חשובים בכל תחומי החיים. ראיתי הרבה לקוחות שמחוסר הערכה לתהליך נכון, קל ופשוט - הביאו את עצמם לתסכולים מיותרים, ואני תמיד שואל "לא חבל????", אם הדרך היא ללא מאמץ, אתה מכניס סדר בחיים שלך, אתה ממשיך להנות, שומר על עצמך, משפר עירנות, ישן טוב יותר, נראה טוב יותר, מרגיש בשליטה, יש לך את מי לשתף, ובכל רגע שאתה צריך, יש לך אוזן קשבת ושותף צמוד, וירדת 600 גרם בשבוע, היש מה להעריך?

אח"כ עשינו חישוב מעניין ש 600 גרם בשבוע = 30 ק"ג בשנה !!!! החלק המעניין ב 30 ק"ג האלו, זה שעוד שנה נגיע לאותו תאריך בכל מקרה, השאלה תהיה האם זה יהיה פחות 30 ק"ג או עדיין איתם... אני חושב שהכוח הגדול של הירידה במשקל הוא ההתמדה. שינוי של 20 או 30 שנה, אי אפשר לעשות בשבוע וגם לא בחודש... לכל גוף יש את הקצב שלו והדרך היחידה לנצח בנושא הזה היא לא להלחם עם הגוף אלא לזרום יחד איתו.. כדי להביא ילד לעולם יש תהליך טבעי של 9 חודשים, האם אפשר לזרז זאת ? האם כדאי ?

כמובן שאני מבין את ברכה, אך האם זהו? אחרי שצחקנו ביחד והסכמנו לשנס מותניים, לנוח בסוף שבוע ולצאת לשבוע חדש, לא יהיו יותר תסכולים ומעידות? האם מעכשיו תהיה ירידה רציפה וזהו? ברור שלא.... הכל חלק מהחיים, תהיינה מעידות, יהיו תסכולים, אבל יהיו גם הרבה ימים של שליטה, של ניצחונות, של תוצאות טובות, של מחמאות ושל אמונה והכי חשוב זה שבכל אחד מהימים האלו - תמיד יהיה לברכה שותף סמוי, שקט, עם אוזן קשבת והכוונה כשתצטרך, שיאמין בה ולא ייתן לה להשבר..
                                                      וברכה, אני מאמין .......

מקווה שהועלתי, עד לשבוע הבא,

השבוע החלטתי לדבר טיפה על הדחף לראות תוצאות, על התסכול כשלא רואים אותן ועל מה כדאי לעשות כדי לעבור אותו..

כל מי שעשה דיאטה כלשהי בחייו, מכיר את ההרגשה הלא נעימה, כשמתאמצים כל השבוע, עושים ספורט, לא אוכלים ולפעמים אפילו צמים, מוותרים על הנאות ומגיעים בפחד ובציפיות למשקל, משילים נעליים ובגדים מיותרים כמובן, אך המשקל בתדהמה - לא זז בכלל !! ואנחנו יוצאים מתוסכלים עד כדי ייאוש. כל המאמץ וכלום לא זז, עדיף כבר לוותר... מוכר?

ראשית, חייבים פרופורציות נכונות. רובינו מסתכלים נקודתית מדי ושוכחים את התמונה הגדולה. אי אפשר לצאת מחיפה לכיוון אילת, וכל 5 דק' לשאול "הגענו??" זה מתסכל והורס את חווית הנסיעה. חשוב לציין שהמשקל הוא שקרן גדול. רוב האנשים נשקלים כל הזמן ולא מבינים מה קורה, לפעמים למעלה, לפעמים למטה, לפעמים תקוע הרבה זמן.. ונכנסים רק לתסכולים ממנו. המשקל משלב הרבה דברים בתוכו שקשורים לנוזלים, שרירים ושומנים. יכול להיות שאנחנו יורדים בשומנים (שזה מה שחשוב) אך במקביל עולים בשרירים (הליכות, ספורט וכו') והמשקל לא יזוז בכלל. לכן חשוב מאוד למדוד היקפים שהם המדד הטוב ביותר. היקפים מומלץ למדוד כל שבוע ומשקל רק פעם בחודש. בנוסף, יש להבין שהמשקל מושפע מעוד כמה דברים כמו מזג האויר, לחץ, מצב רוח (הידעת - אדם שמח ורגוע יורד יותר מהר במשקל), מחזור, תרופות שונות, זכרון של הגוף מדיאטות שעברו, חוסרים בגוף ועוד..

מה אני ממליץ כד לא להגיע לנק' הזו - הכי חשוב, אסור להתאמץ! כל דיאטה שדורשת מאמץ תביא לתסכול ולשבירה בהמשך. יש למצוא דרך מאוזנת שאפשר להנות ממנה, לשלב בה טיפה ספורט (דיברנו על זה שבוע שעבר), תזונה מאוזנת, להוריד נשנושים - אפשר להעזר בויטמינים (דיברנו על זה לפני שבועיים), להעריך כל רגע, להמשיך להנות, והכי חשוב - לחכות בסבלנות ולזרום עם הקצב של הגוף.. יש לי לקוחות שיורדים 2 ק"ג בחודש ויש לי כאלו שיורדים 7 ק"ג בחודש, האם זה באמת חשוב? המטרה היא לא הקצב, אלא להגיע לסיום, להנות מהדרך וללמוד דרך חיים תו"כ.

לפני כמה שנים, עבד אצלי מאמן בן 63, אדם מיוחד מאוד שהיה רץ מרתון כתחביב. יום אחד הוא חזר ממרתון טבריה וסיפר לי בהתלהבות שמאז ששיפר את התזונה שלו בזכות התוכנית שלנו התוצאות שלו השתפרו פלאים ורואים את זה במרתון. אני ישר שאלתי לאיזה מקום הגיע, האם הגיע ראשון, שני ואולי שלישי?? אני לא אשכח את התגובה שלו על השאלה, הוא אמר לי - "לירן, זה מרתון ,לא ריצת 100 מטר, זה בכלל לא חשוב.. מה שחשוב זה רק לסיים את המרוץ ובעדיפות עם חיוך.."